רגישות למזון ואלרגיה למזון

אי סבילות למזון ואלרגיה למזון
 

אי סבילות או רגישות למזון זו תגובה קבועה לא תקינה של מערכת העיכול לפריט מזון מסוים שנצרך. תגובה זו איטית ולוקחת שעות ואפילו ימים. מערכת העיכול אצל חלק מהאנשים לא מסוגלת, מסיבות שונות, לפרק את המזון טוב. אצל חלק מהאנשים המצב יוצר בעיות עיכול, ואצל אחרים מזון מפורק למחצה נספג לדם ונע כחלק פאזל לא תואם, דבר שמכביד על מערכות הגוף ויוצר סימפטומים כללים.
 

חשוב להבין זו תגובה כימית למזון שלא קשורה ישירות למערכת החיסון. שכיחותה גדולה יותר מזו של אלרגיה למזון. ומתארת מספר תגובות של הגוף למזון שנצרך.
הסימפטומים הם בעיקר הפרעות עיכול כמו: בחילה, כאב בטן, רעשי עיכול (רעשים בבטן), גזים, הקאה, שלשול, כאבי ראש ועייפות, אך גם סימנים נוספים יכולים להופיע: גרד, אלרגיות דלקות שתן חוזרות, כאבי פרקים ומחלות אוטואימיוניות.


רגישות ללקטוז, רגישות לגלוטן: אלו רגישויות נפוצות למזון, חלק מהאנשים שמפסיקים לצרוך אותם מתארים שיפור ניכר בבטן ובתחושה הכללית, אך אין זה המצב אצל כולם. לפני שנמנעים לתקופה ארוכה חשוב להבין למה זה קורה ואם ניתן לטפל בכך. 

רגישות למזון
 

מהם הגורמים לאי סבילות למזון

חוסר באנזימים– זו דוגמא נפוצה לחוסר פירוק מלא וספיגה לקויה. האנזימים לקטאז המפרק לקטוז (הוא סוכר החלב) וחוסר באינזימים המפרקים גלוטן (הוא חלבון החיטה) הם המוכרים יותר אך יש מצבים פיזיולוגים שגורמים להפרשה ירודה וחסרים באנזימים נוספים. לפירוק פחמימות, חלבונים ושומנים. חוסר באנזימים יוביל: לכאבי בטן, גזים, כיווצים, שלשול, נפיחות ועייפות.

רגישות לחלב – חוסר בלקטאז יכול להיות מולד אך זה מצב נדיר. במצב זה מאובחן בילדות, מתבטא בהקאות, שלשולים ועלול להוביל אי גדילה.
חוסר לקטאז משני, הוא נפוץ יותר ומתרחש בגיל בוגר בשל הפרעות שונות הפוגעות ברירית המעי הדק או בשל חוסר אינזימתי המופיע באמצע החיים. תופעה זו נפוצה מאוד כ-40%-70% בקרב האוכולסייה המבוגרת.

חומר פעיל במזון– תגובה נוספת שקיימת, וברורה לכולם לדוגמא: קפאין, שגורם לדופק מהיר, עצבנות וחוסר שינה או חומר שנקרא תיראמין וקיים בגבינות ויין אדום, שגורם לכאבי ראש.

מצבים פתו פיזיולוגים– זוהי קבוצה הכוללת, זיהומים, וירוסים ופרזיטים כגון: ג'יארדייה, רוטה-וירוס, helicobacter pylori Ascaris. אלו ונוספים, הם מזיקים שונים הגורמים לפגיעה במעי הדק, הגס או בקיבה ובשל כך פרוק לקוי של מזון.

תגובה לרעלנים– רעלנים המופרשים מחיידקים כגון: שינגלה, סלמונלה וליסטריה. הגורמים לזיהום ומחקים תגובת אלרגיה כמו שלשול והקאות. תופעה המוכרת לנו כקלקול קיבה.

סיבים תזונתיים: במצבים בהם יש מערכת העיכול מגורה ותפקודה חלש, מזונות סיביים, הידועים דווקא, כמזון בריאות. מעוררים אותה יותר ויוצרים סימפטומים שונים והפרעות עיכול.

 

אולי יעניין אתכם לקרוא על:

אלרגיה למזון

אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון כנגד גורם שאותו זיהתה כפולש זר לגוף, לרוב חלבון. היא קיימת בקרב חלק קטן מהאוכלוסייה ומופעלת גם בתגובה לכמות זעירה של חומר.

היא מתחלקת לשני סוגים עיקריים: 1. תגובה מתווכת IGE.
                                                2. תגובה לא מתווכת IGE.

תגובה מתווכת על ידי IGE : הכוונה היא לאלרגיה המתרחשת מהר, מספר דקות עד שעות לאחר החשיפה. אלרגיה זו מתווכת על ידי נוגדן ואלרגן (חומר מעורר אלרגיה). משמע האדם נחשף בעבר אל חומר אותו זיהה הגוף כבעייתי, לאחר החשיפה הראשונית, בדם ועל פני התאים ברקמות השונות, נוצרים תאים שזוכרים אותו (IGE )אלו הנוגדנים, וממתינים. בחשיפה הבאה נוגדנים אלו יפעילו את התגובה החיסונית מהר ובכמות גדולה כדי לסלקו. תוך כדי התהליך, משתחרר היסטמין האחראי לרוב תופעות האלרגיה שאנו מכירים לדוגמה:                                                                            

  •  בעור– פריחה, נפיחות, אודם וגרד.
  • בנשימה – נזלת (קדחת השחת), קוצר נשימה וכאבים בחזה. תופעות אלו עלולות להגיע לידי חנק.
  • בעיכול– כאבי בטן, הקאות, כיווצים, שלשולים ועוד.

איך מזהים: סוג זה של אלרגיה (מתווכת על ידי IGE) ניתנת לאבחון על ידי טסטים עוריים בקופות החולים או בבדיקות דם בהן ניתן למצוא את הנוגדנים ובכך לאבחן את האלרגיה. אך אחוזי הוודאות מעט בעייתיים. זוהי האלרגיה המוכרת והנפוצה יותר.

דוגמאות לחומרים מעוררי אלרגיה מסוג זה: אלרגיה לקרדית הבית, פריחות שונות, דשא, עצים, עקיצת דבורה.

אלרגיה למזון – מזונות נפוצים: חלב פרה, ביצים, דגים, פירות-ים, בוטנים, שקדים, קשיו, שומשום, חיטה, סויה וקיווי אחראים לרוב סוגי האלרגיה ממזון.

הטיפול באלרגיה מתווכת על ידי IGE: הוא לרוב סימפטומטי על ידי תרופות אנטי היסטמינים שעוזרות להרגיע את התגובה אך הימנעות מחשיפה היא המענה המוצלח ביותר.

 

תגובה לא מתווכת על ידי IGE: קיימים מצבים בהם ספיגה של חלבונים שלא עברו תהליך פרוק מלא בשל בעיות עיכול, מפעילה את תהליך האלרגיה והגוף תוקף חלקי מזון שנספגו לדם.
בתגובה זו מנגנון הפעולה אינו ברור לחלוטין, אך ידוע שלתאים לבנים מסוג T יש תפקיד מרכזי בה.

עיקר התופעות שלה הינם במערכת העיכול: הקאות, שלשולים, חוסר תיאבון, בטן תפוחה, תת ספיגה, פריחות ואצל תינוקות חוסר עליה במשקל. לרוב זמן התגובה הוא לאחר מספר שעות או ימים, דבר שמקשה את אבחון הבעיה.

בטיפול אנו ננטרל את גורם הבעיה הראשוני ובמקביל נחזק את תהליך פירוק המזון ונשקם את דפנות המעי, כך נמנע מעבר של חלבונים לא מפורקים לדם ומסוג זה של אלרגיה מלהתרחש.

אלו תופעות שכיחות בקרב תינוקות המפתחים אלרגיה לפורמולות על בסיס חלב פרה וסויה. פתרון לכך שניתן לראות כיום בפרסומות הטלוויזיה הוא מתן פורמולה מיוחדת, המבוססת על חלבונים מפורקים שאינם גורמים לתגובה האלרגית. זו צורה לעקף את הבעיה לטובת התינוקות. אך במבוגרים נדרשים פתרונות אחרים.

טיפול ברגישות למזון